יצא לכם פעם להרגיש שהכל מסביב קודר ושום דבר טוב לא הולך לקרות? תארו לעצמכם את ירושלים של אותם ימים: צבא בבל מקיף את העיר, המצב קשה מאוד, וירמיהו הנביא יושב כלוא במאסר כי המלך צדקיהו כעס על נבואותיו. דווקא ברגע הקשה הזה, מגיע מסר של תקווה. הַדָּבָר הוא הנבואה המיוחדת שה' מעביר לירמיהו. למרות שהעיר עומדת ליפול, ה' יבקש מירמיהו לעשות מעשה מיוחד של קניית שדה, כדי להראות לעם שבעתיד הם עוד יחזרו לחיות בארץ ולקנות בה בתים ושדות. את נבואת התקווה הזו ירמיהו יספר גם לאנשים שהיו איתו במאסר. כדי שנבין עד כמה הרגע הזה היה מתוח, הפסוק מציין בדיוק מתי זה קרה: בשנה הָעֲשִׂרִית לְצִדְקִיָּהוּ מלך יהודה, שהיא במקביל השְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּר מלך בבל. התאריך הכפול הזה מלמד אותנו שהנבואה ניתנה בשיא המצור, בדיוק שנה אחת בלבד לפני שהעיר נכבשה.
ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק א׳
הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה (בשנת) [בַּשָּׁנָה֙] הָעֲשִׂרִ֔ית לְצִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֧יא הַשָּׁנָ֛ה שְׁמֹנֶֽה־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.