ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק י״ד

Jeremiah 32:14Sefaria

כֹּה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָק֣וֹחַ אֶת־הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵ֩פֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֤פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ {ס}

קרה לכם פעם ששמרתם משהו חשוב מאוד במקום בטוח, כדי שתוכלו למצוא אותו גם בעוד הרבה זמן? עם ישראל עומד לעזוב את הארץ ולצאת לגלות, וזהו רגע עצוב. אבל ה' רוצה לנחם אותם ולתת להם תקווה גדולה. הוא מבקש מהנביא ירמיהו לשמור את שטרות הקנייה של השדות. אולי תחשבו, בשביל מה לשמור שטרות אם כולם עוזבים את הארץ? התשובה היא שזו הוכחה והבטחה שהגלות לא תימשך לנצח, ויום אחד העם יחזור הביתה. ה' אומר לירמיהו לָקוֹחַ, כלומר פשוט קח, שני סוגים של שטרות: וְאֵת הֶחָתוּם, שזהו השטר הסגור שיש עליו חותמת, וגם את סֵפֶר הַגָּלוּי, שהוא השטר הפתוח. את שניהם צריך לשמור היטב. איך שומרים על מסמכים כל כך הרבה זמן בלי שייהרסו? ה' אומר: וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ. באותם ימים כתבו על מגילות מעור, ואם היו משאירים אותן בחוץ, הן היו נרכבות. כלי חרס סגור שומר על המגילות במקום יבש ומוגן. ה' מבקש לעשות זאת לְמַעַן יַעַמְדוּ, כדי שהשטרות ישרדו ויישארו שלמים במשך יָמִים רַבִּים, עד שיגיע היום המשמח שבו עם ישראל יחזור לארצו ויקנה בה שוב שדות ובתים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.