תארו לעצמכם שאתם רואים מול העיניים שלכם איך עיר שלמה עומדת להיכבש, ופתאום מבקשים מכם לקנות בה שטח אדמה. נשמע מוזר, נכון? זה בדיוק מה שמרגיש ירמיהו הנביא. הוא רואה את חורבן ירושלים מתקרב. הוא מסתכל על הסוללות, שהן ערימות עפר גבוהות מאוד שהאויבים שפכו מסביב לחומות כדי שהחיילים יוכלו לטפס עליהן ולהיכנס פנימה. ירמיהו מבין שוְהָעִיר נִתְּנָה בידי האויב, כי לאנשים בתוך העיר כבר לא נשאר כוח להגן עליה מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר, כלומר בגלל המלחמה, החוסר באוכל והמחלות. הנביא רואה שוַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ מתקיים, וכל מה שה' אמר מראש באמת קורה במציאות.
מתוך כל המצב העצוב הזה, ירמיהו פשוט לא מבין: אם העיר עומדת להיהרס והאויבים כבר כאן, למה ה' ציווה עליו לקנות שדה בכסף אמיתי ולהביא עדים? הרי אין שום היגיון לקנות אדמה במקום שעומד להיחרב. התשובה של ה' היא מדהימה ומלאת תקווה. הקנייה הזו נועדה להיות סימן לעתיד. ה' מבטיח שגם אם עכשיו קשה, יגיע יום שבו עם ישראל יחזור לארצו, ואנשים שוב יקנו שדות ויחיו בשמחה ובשלום בארץ ישראל.