קרה לכם פעם שמישהו הבטיח לכם הבטחה ממש חשובה, ולפתע התחרט והפר אותה? זה בדיוק מה שעשה העם, ובכך הם בגדו פעמיים: גם כלפי ה' וגם כלפי בני אדם.
החטא הראשון היה כלפי ה'. המילים וַתָּשֻׁבוּ וַתְּחַלְּלוּ אֶת־שְׁמִי מסבירות שהם פגעו בכבודו. הם נשבעו בבית המקדש, כשה' הוא העד שלהם, שישחררו את העבדים. ברגע ששברו את המילה שלהם, זה היה זלזול ישיר בה'.
החטא השני היה הפגיעה באנשים עצמם. המילים וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת־עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ מתארות איך הם לקחו בחזרה את העבדים והשפחות שכבר שוחררו, מעשה שנחשב ממש לגזל. בעבר הם פשוט לא קיימו את המצווה לשחרר אותם, אבל עכשיו הם עשו מעשה גרוע הרבה יותר כי הם קמו ולקחו אותם בחזרה בפועל.
הרי קודם לכן הם עשו את המעשה הנכון, ועל כך נאמר אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם, כלומר הם נתנו לעבדים חופש ללכת לאן שרק ירצו ולפי בחירתם. אבל אז האדונים התחרטו, והמילה וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם מגלה שהם תפסו את האנשים החופשיים בכוח ובחוזקה, והכריחו אותם לחזור להיות עבדים ושפחות.