תארו לעצמכם שאתם צריכים לכתוב בדיוק, אבל ממש בדיוק, את כל מה שמישהו אחר אומר, בלי לפספס אף מילה. איך הייתם עושים את זה? ברוך מסביר לשרים איך בדיוק הוא כתב את הנבואות של ירמיהו, וחשוב לו להראות להם שהכול נכתב באמינות מוחלטת. כשהוא אומר מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי, הוא מתכוון שירמיהו הנביא אמר את הדברים בקול, וברוך כתב אותם באותו הרגע ממש. הוא לא העתיק מכתב אחר ולא חיכה שירמיהו יסיים לדבר. למה? כדי להיות בטוח שהוא לא משנה שום מילה בטעות ולא מוסיף שום הסבר משלו.
ברוך מספר שהוא כתב את הדברים עַל הַסֵּפֶר. אולי תחשבו שזה קצת משונה, הרי לפני שכותבים על מגילת הקלף היא עדיין לא באמת ספר. אבל קוראים לה כך, כי ברור לכולם שבסוף הכתיבה היא תהפוך לספר אמיתי. הוא גם מדגיש שהוא כתב הכול בַּדְּיוֹ, שזה הנוזל השחור שבעזרתו כותבים. ברוך לא סתם מזכיר את החומרים האלה. הוא רוצה להגיד לשרים שהוא התכונן מראש לכתוב דברי קדושה של ה', ולכן השתמש בדיוק בחומרים המיוחדים שמתאימים לכתיבת כתבי קודש.