קרה לכם פעם שקיבלתם תפקיד חשוב, וכל כך התרגשתם עד שרציתם לבצע אותו באותו הרגע? ברוך בן נריה קיבל תפקיד כזה מירמיהו הנביא, להקריא מגילה עם נבואות חשובות לעם. אבל במקום לרוץ מיד, עבר המון זמן, יותר משנה, עד שהוא עשה זאת. למה הוא חיכה כל כך הרבה? התשובה נמצאת במילים וַיַּעַשׂ בָּרוּךְ... כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ. ברוך ידע שכדי להצליח בשליחות, לא מספיק רק להגיד את המילים הנכונות, אלא צריך גם למצוא את הזמן והמקום המדויקים. ירמיהו הציב לו תנאים מאוד ברורים: הוא היה צריך לחכות להזדמנות שבה יכריזו על יום צום, כדי שיהיה קהל ענק של אנשים. הוא המתין שיתאספו יחד גם התושבים שגרים בירושלים וגם אנשים שיגיעו משאר הערים. רק כשהגיע היום המיוחד הזה, וכל התנאים התקיימו בדיוק מושלם, ברוך ניגש לִקְרֹא בַסֵּפֶר דִּבְרֵי ה' בֵּית ה', והשמיע את הנבואה באוזני כל הקהל שהתאסף.
ירמיהו, פרק ל״ו, פסוק ח׳
וַיַּ֗עַשׂ בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא לִקְרֹ֥א בַסֵּ֛פֶר דִּבְרֵ֥י יְהֹוָ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {פ}
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.