ירמיהו, פרק מ׳, פסוק י״ב

Jeremiah 40:12Sefaria

וַיָּשֻׁ֣בוּ כׇל־הַיְּהוּדִ֗ים מִכׇּל־הַמְּקֹמוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם וַיָּבֹ֧אוּ אֶרֶץ־יְהוּדָ֛ה אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּ֑תָה וַיַּאַסְפ֛וּ יַ֥יִן וָקַ֖יִץ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ {ס}

תארו לעצמכם איזו הקלה מורגשת כשהשקט חוזר אחרי תקופה של פחד וסערה. המלחמה סוף סוף הסתיימה, וביהודה מתחילה לנשב רוח של תקווה. היהודים, שנאלצו לברוח ולהתפזר לכל מיני מקומות, מתחילים לחזור הביתה מכל המקומות אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם, כלומר המקומות שאליהם הם ברחו והסתתרו בזמן המלחמה. כשהם חוזרים, הם מתאספים יחד סביב המנהיג שלהם, גדליהו, בעיר מצפה, ומיד ניגשים לעבודה כדי לשקם את החיים שלהם. כדי שיהיה להם אוכל ויוכלו להתחיל בחיים חדשים, הם וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ הַרְבֵּה מְאֹד. הם פשוט אוספים את כל היבולים והפירות הרבים שנשארו בשדות, כדי שיהיה להם את כל מה שצריך בשביל לחיות ולבנות את הכל מחדש.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״א
פסוק י״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.