תארו לעצמכם שמישהו בא להזהיר אתכם מפני אדם שאתם מכירים היטב, אבל אתם פשוט לא מצליחים להאמין לו. זה בדיוק המצב שבו נמצא גדליהו. שרי החיילים מגיעים אליו עם אזהרה חמורה. הם מספרים לו על בַּעֲלִיס, מלך בני עמון, ומזהירים שהוא שָׁלַח את ישמעאל. הכוונה כאן אינה לשליחות רגילה, אלא לכך שמלך עמון הסית ושכנע את ישמעאל לפגוע בגדליהו, וישמעאל אכן לקח על עצמו את המשימה. השרים מסבירים שהמטרה של ישמעאל היא לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ, כלומר לפגוע בחייו של גדליהו פגיעה חמורה.
למרות האזהרה הברורה, גדליהו מסרב להאמין. הוא אדם כל כך צדיק והגון, שהוא פשוט לא מסוגל לחשוב רעות על אחרים. הוא מכיר את ישמעאל באופן אישי, ומכיוון שאין ביניהם שום סכסוך, הוא לא מבין למה שישמעאל ירצה לפגוע בו ללא סיבה. בגלל התמימות והטוב שבו, גדליהו בטוח שהשרים סתם ממציאים עלילה, והוא מתעלם מהסכנה.