חשבתם פעם מה קורה כשמישהו אחד עושה מעשה חמור, וכולם פוחדים שיאשימו גם אותם? זה בדיוק מה שהרגישו יוחנן והאנשים שלו. הם החליטו לברוח למצרים כדי להתרחק מִפְּנֵי הַכַּשְׂדִּים, כלומר מהצבא הבבלי החזק. כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵיהֶם, הם פחדו מאוד מכיוון שמישהו פגע בגדליהו, המנהיג אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ. מלך בבל סמך על גדליהו ונתן לו את התפקיד, ולכן הפגיעה בו נחשבה למרידה חמורה במלכות.
האנשים שנשארו פחדו שהבבלים יכעסו ויענישו את כל מי שנמצא באזור, בלי לבדוק מי באמת עשה את המעשה ומי בכלל התנגד לו. כדי להגן על עצמם, הם בחרו לעזוב את הארץ ולברוח למצרים. באותם ימים מצרים הייתה מדינה עצמאית שמלך בבל לא שלט בה, והם קיוו למצוא שם מקום בטוח ומוגן.