חשבתם פעם כמה מסוכן יכול להיות סוד ששומרים מאחרים? ביום שאחרי הפגיעה בגדליה המנהיג, שרר בעיר מצפה שקט מתוח. המילים וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי מתארות את היום שאחרי המעשה, והן מכינות אותנו להמשך האירועים העצובים.
הדבר המפתיע הוא שוְאִישׁ לֹא יָדָע על מה שקרה. איך ייתכן שאף אחד לא שמע על כך? ישמעאל, שעשה את המעשה, פעל בכוונה כדי להסתיר את האמת. הוא דאג שלא יישאר מי שיספר, ובנוסף, זה קרה בראש השנה, יום שבו אנשים ממילא לא נוסעים בדרכים. ישמעאל שמר על הסוד כדי להרוויח זמן ולהמציא סיפור שקרי שיצדיק את מעשיו.
הסתרת האמת הזו הובילה לתוצאה קשה. בדיוק באותו זמן, הגיעו לעיר שמונים אנשים מערים רחוקות. אלו היו אנשים שהתאבלו על חורבן בית המקדש של ה', והם באו כדי להביא מנחה. הם שמעו שגדליה אוסף סביבו את העם ורצו לחבור אליו. בגלל שהם לא ידעו את האמת, ישמעאל יצא לקראתם, העמיד פנים שהוא בוכה יחד איתם, וכך הצליח להפיל אותם במלכודת ולפגוע גם בהם.