קרה לכם פעם שמישהו העמיד פנים שהוא עצוב, רק כדי לעבוד עליכם? זה בדיוק מה שעשה ישמעאל בן נתניה. הוא רצה ללכוד אנשים שהיו בדרכם לירושלים, ולכן השתמש בתחבולות ובהטעיה. הוא התקרב אליהם כשהוא הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה. כמובן שהבכי הזה לא היה אמיתי בכלל, אלא רק הצגה שנועדה לגרום להם לבטוח בו ולחשוב שהוא אבל ועצוב יחד איתם על כך שאיבדו את הארץ שלהם.
כִּפְגֹשׁ אותם, כלומר בדיוק ברגע שהוא פגש אותם, הוא קרא להם: בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ. כוונתו הייתה להזמין אותם להיכנס אל תוך העיר. המטרה האמיתית של ההזמנה הזו הייתה לגרום להם לסטות מהדרך לירושלים, ולהכניס אותם למקום שבו יהיה לו קל ונוח יותר לתפוס אותם ולפגוע בהם.