ירמיהו, פרק מ״ב, פסוק י״ד

Jeremiah 42:14Sefaria

לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃

יצא לכם פעם לפחד כל כך עד שרק רציתם לארוז את הדברים שלכם ולברוח למקום הכי שקט בעולם? זה בדיוק מה שהרגישו האנשים בארץ יהודה. הם פחדו מאוד ממלחמת הכשדים שאיימה עליהם, והחליטו שהם רוצים לברוח למצרים. המילה לֵאמֹר מתארת את ההכרזה שלהם: הם אומרים בקול שהם מבקשים לרדת למצרים כי הם מפחדים להישאר במקומם. הם חולמים להגיע אל מקום אֲשֶׁר לֹא־נִרְאֶה מִלְחָמָה, מקום שליו שבו לא יסבלו יותר מהפחד של הקרבות. הם מקווים ששם לא ישמעו וְקוֹל שׁוֹפָר. בימים ההם, השומרים היו תוקעים בשופר כדי להזהיר את העם שסכנה או מלחמה מתקרבת, והאנשים פשוט רצו שקט מכל ההתרעות האלה. חוץ מביטחון, הם חיפשו גם יציבות. בארץ יהודה היה רעב קשה ומתמשך, והם קיוו שבמצרים וְלַלֶּחֶם לֹא־נִרְעָב ויהיה להם תמיד מה לאכול. לכן הם מכריזים וְשָׁם נֵשֵׁב, כלומר הם רוצים להשתקע במצרים, לחיות שם בביטחון ולעולם לא לגלות משם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.