תארו לעצמכם מצב שבו מישהו מזהיר אתכם מטעות גדולה, ובמקום להקשיב לו, קבוצה שלמה מחליטה להתחבר יחד ולעשות בדיוק ההפך. זה מה שקרה כשהעם ענה לירמיהו הנביא. במקום להקשיב לאזהרות שלו, האנשים התאגדו בחוצפה כדי לדחות את דבר ה׳ ולהכריז שהם מתכוונים להמשיך לעבוד עבודה זרה.
מי היה בתוך ההמון הזה? קודם כל, כׇּל־הָאֲנָשִׁים הַיֹּדְעִים. למה מודגש שרק הגברים שידעו ענו לירמיהו? מפני שאמנם כל הנשים עבדו עבודה זרה, אבל הרבה מהן עשו זאת בסתר בלי שהבעלים שלהן ידעו. לכן, רק הגברים שידעו על כך והיו מעורבים בעצמם, ענו לנביא. לעומת הגברים, אצל הנשים התגובה הייתה שייכת לכולן. הן עמדו בתוך קָהָל, שזהו אספה וקיבוץ רב של אנשים, וניצבו יחד באותו מעמד המוני.
אל הקבוצות האלה הצטרפו גם האנשים שגרו בְּפַתְרﻮֹס, שזהו אזור מסוים בתוך ארץ מצרים. באזור הזה, גם הגברים וגם הנשים היו שותפים מלאים למעשים האלה ולכן ענו יחד. החוצפה של הקבוצה הזו הייתה כל כך חזקה, עד ששאר העם פשוט נמשך אחריהם. כולם התייצבו יחד מול ירמיהו כדי להודיע בגלוי שהם לא מתכוונים לשמוע בקול ה׳ אלא להמשיך במנהגים שלהם.