ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק ו׳

Jeremiah 44:6Sefaria

וַתִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ וְאַפִּ֔י וַתִּבְעַר֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַתִּהְיֶ֛ינָה לְחׇרְבָּ֥ה לִשְׁמָמָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}

האם קרה לכם שעמדתם מול מקום עזוב וניסיתם לדמיין איך הוא נראה פעם? בעקבות המעשים הלא טובים של בני ישראל, ה׳ כעס עליהם מאוד. המילה וַתִּתַּךְ מתארת פעולה של משהו שנשפך החוצה. ה׳ מסביר שחֲמָתִי וְאַפִּי, כלומר הכעס שלו, נשפך עליהם בגלל החטאים שלהם, וזה מה שגרם לאסון. הכעס הזה המשיך ווַתִּבְעַר בערי יהודה. ה׳ הוציא את הכעס שלו על המבנים עצמם, על העצים ועל האבנים, והפך את הערים להרוסות. כשהנביא מתאר שזה המצב כַּיּוֹם הַזֶּה, הוא מתכוון שאפשר ממש להסתכל מסביב באותו הרגע ולראות בעיניים שהערים אכן עומדות ריקות ושוממות, בדיוק כפי שהן נראות באותו היום.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.