ויקרא, פרק ט״ז, פסוק כ״ו

פרשת אחרי מות

Leviticus 16:26Sefaria

וְהַֽמְשַׁלֵּ֤חַ אֶת־הַשָּׂעִיר֙ לַֽעֲזָאזֵ֔ל יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃

קרה לכם פעם שעזרתם לנקות משהו חשוב, אבל תוך כדי כך התלכלכתם בעצמכם? זה בדיוק מה שקורה לאיש המיוחד שנבחר ביום הכיפורים לעשות תפקיד חשוב מאוד. האיש הזה נקרא וְהַמְשַׁלֵּחַ. הוא לא הכוהן הגדול, אלא אדם שנבחר במיוחד כדי לקחת את השעיר, שהוא סוג של עז, רחוק אל המדבר. המילה הזו מספרת לנו שהוא שולח את השעיר לדרך פרידה שאין ממנה חזרה. הוא לוקח אותו אל מקום שנקרא לַעֲזָאזֵל, שהוא בעצם הר גבוה עם צוק חזק ותלול במדבר.


השעיר הזה נושא עליו את החטאים של עם ישראל כדי לטהר את כולם. בגלל שהאיש נוגע בשעיר שנושא את החטאים, קורה דבר מעניין: בזמן שהוא עוזר לטהר את כל העם, הוא בעצמו נטמא. הטומאה הזו מתחילה רק ברגע שהוא יוצא מחוץ לחומות ירושלים, והיא שייכת רק לו, ולא לאנשים שמלווים אותו בדרך. כדי שיוכל לחזור הביתה, התורה אומרת לו שהוא יְכַבֵּס בְּגָדָיו וגם וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם. כלומר, עליו לטבול במים ולנקות את עצמו ואת הבגדים שלו מהטומאה. רק לאחר מכן, וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה, הוא יהיה טהור לגמרי ויוכל להיכנס בחזרה אל המחנה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ה
פסוק כ״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.