ויקרא, פרק ט״ז, פסוק כ״ט

קרה לכם פעם שרציתם לעצור הכל, פשוט כדי להתחיל מחדש ולתקן את מה שהתקלקל? יום הכיפורים הוא בדיוק הזמן הזה. התורה אומרת שהיום הזה הוא לְחֻקַּת עוֹלָם, כלומר חוק שתמיד נשאר איתנו, גם כשהיה בית מקדש וגם היום כשאין. המילה לָכֶם מזכירה לנו שהמצווה הזו שייכת לכולם. אף אחד לא פטור מזה, אפילו לא אנשים צדיקים מאוד כמו משה ואהרן או הכוהנים שעבדו קשה בבית המקדש. היום המיוחד הזה נקבע בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, שזה עשרה בחודש תשרי. למה דווקא אז? כי זה החודש שבו נברא האדם הראשון, וזה זמן מיוחד שבו ה' דן אותנו וסולח לנו, ולכן אי אפשר לדחות את היום הזה לתאריך אחר. כדי להצליח באמת להתרכז ביום הזה, התורה מבקשת מאיתנו תְּעַנּוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם. הכוונה היא לצום, כלומר לא לאכול ולא לשתות. הצום שווה לכולם, כי גם אדם עשיר וגם אדם עני מרגישים רעב באותה צורה. כשאנחנו צמים, אנחנו בעצם עוזבים קצת את הדברים הרגילים של הגוף שלנו ומכוונים את כל הלב שלנו אל ה'. זה עוזר לנו לעזוב התנהגויות פחות טובות ולחזור בתשובה באמת. בנוסף לצום, יש ציווי שבו כתוב וְכׇל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. ביום הכיפורים אסור לעשות שום מלאכה, ממש כמו בשבת. המטרה היא להתנתק מכל מה שמטריד אותנו ביום יום, כדי שנוכל להתפנות לגמרי לתפילה ולבקש רחמים מה'. התורה גם מסבירה בדיוק על מי החובה הזו חלה. כתוב הָאֶזְרָח, שזה כל מי שנולד בעם ישראל, וזה כולל גם את הבנים וגם את הבנות. יחד איתו מוזכר גם וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. גר הוא אדם שהחליט להצטרף לעם ישראל ולקבל עליו את התורה. לפעמים לגר קשה יותר לעמוד בניסיון של הצום, כי בעבר הוא לא היה רגיל למצוות האלה וזה דורש ממנו גבורה מיוחדת בלב. התורה מדגישה שכולנו יחד, בלי יוצא מן הכלל, שותפים ביום הקדוש והמיוחד הזה.