יצא לכם פעם לעבור למקום חדש ולהצטרך להתרגל לכללים שונים לגמרי? כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם היו צריכים לעזוב גם את ההרגלים הישנים שלהם. במצרים אנשים היו רגילים להקריב קרבנות בכל מקום פתוח, וזה גרם להם לפעמים לעבוד עבודה זרה ולהתרחק מהדרך הטובה. לכן ה' מבקש מהם לשנות את ההרגל הזה. את הבהמות אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים, כלומר הבהמות שהם רק מתכוונים ורוצים להקריב, אסור יותר להקריב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. השדה מסמל כל מקום שנמצא מחוץ לאזור הקדוש. ה' רוצה להרחיק אותם מההשפעות הרעות של החוץ ולהכניס אותם פנימה, אל הקדושה של המשכן.
כדי לעשות סדר ולשמור על הקדושה, צריך להביא את הקרבן דווקא אֶל הַכֹּהֵן. אי אפשר שכל אחד יקריב בעצמו כמו שהיה נהוג פעם אצל עמים אחרים. בנוסף, ה' מבקש וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַה' אוֹתָם. קרבן שלמים הוא מיוחד מאוד, כי גם האנשים שמביאים אותו יכולים לאכול מהבשר שלו. בזמן המסע במדבר בני ישראל לא יכלו לאכול בשר סתם כך מתי שמתחשק להם. לכן ה' נתן להם אפשרות להביא קרבן, להקדיש אותו באהבה לה', וגם ליהנות מהבשר בעצמם. זה ממש כמו לשבת יחד עם ה' סביב שולחן אחד, דבר שמראה כמה ה' שמח בנו ואוהב את העם שלו.