חשבתם פעם איך זה שיש חוקים שכולם מכירים, אבל פתאום מגלים שיש להם יוצא מן הכלל אחד ויחיד? התורה מלמדת אותנו על גבולות חשובים בתוך המשפחה, ואחד מהם הוא שאסור לאדם להתחתן עם אשתו של אחיו. הכלל הזה תקף גם אם הם אחים מאותו האבא וגם אם הם אחים מאותה האמא. למרות שהיא לא קרובת משפחה מקרבת דם, ה' קבע שהיא קרובה מדי ולכן היא אסורה.
אבל לחוק הזה יש יוצא מן הכלל מיוחד שנקרא מצוות ייבום. אם האח לצערנו נפטר ולא היו לו ילדים כלל, התורה מאפשרת לאחיו לשאת את האלמנה כדי לבנות משפחה לזכרו. מתי החוק נשאר חמור ואסור לחלוטין? אם לאח שנפטר כבר היו ילדים. במקרה כזה, אין שום היתר להתחתן איתה. אולי זה נשמע קצת סותר שיש גם איסור וגם מצווה באותו נושא, אבל חכמים מסבירים שה' אמר את שני הדברים, גם את האיסור וגם את מצוות הייבום, באותו דיבור ממש.
בסוף הדברים, מופיעה המילה הִוא. המילה הזו באה ללמד אותנו על מצב שבו האישה נשארת באיסור שלה לתמיד. מכיוון שמצוות ייבום שייכת רק לאחים מצד האבא, המילה הזו מדגישה שאם מדובר באשת אח מצד האמא, לעולם אי אפשר לעשות ייבום, והיא תישאר תמיד אסורה, בדיוק כמו שאר קרובי המשפחה.