יצא לכם פעם לשחק במשחק שבו לאף אחד לא אכפת מהחוקים, וכל אחד עושה בדיוק מה שמתחשק לו? מהר מאוד המשחק נהרס וכולם נפגעים, נכון? מצב דומה קרה בארץ כנען, לפני שעם ישראל נכנס אליה. האנשים שחיו שם באותו זמן, שנקראים אַנְשֵׁי הָאָרֶץ, חיו בלי שום גבולות. הם לא עצרו אחד את השני מלעשות דברים רעים, ופשוט עשו כל מה שעלה על דעתם.
כשאדם עושה מעשים רעים ופורץ את כל הגבולות, זה קצת כמו אדם גאוותן שחושב שמותר לו הכל. המעשים האלה פוגעים עמוק גם בנפש של האדם וגם בסביבה שלו. התורה מתארת את המעשים הגרועים הָאֵל, מילה מיוחדת בתורה שמשמעותה הפשוטה היא "האלה".
בגלל כל המעשים האלה, קרה משהו לארץ עצמה ולכן נכתב וַתִּטְמָא הָאָרֶץ. הארץ הפכה לטמאה. ארץ ישראל היא מקום טהור, וכאשר מתנהגים בה בצורה כל כך לא טובה, הארץ פשוט לא מסוגלת לסבול את זה. זה לא רק עונש שמגיע מאת ה', אלא תגובה טבעית של הארץ עצמה. בדיוק כמו שגוף מרחיק ממנו משהו מקולקל, כך הארץ לא יכלה לשאת יותר את הטומאה, והייתה חייבת להרחיק את האנשים האלה מתוכה כדי להישאר נקייה וטהורה עבור התושבים החדשים שיבואו אליה.