קרה לכם פעם שהייתם צריכים להחליט מי צודק בוויכוח בין שני חברים? זה לא תמיד קל, ולפעמים הרגשות שלנו מבלבלים אותנו. התורה פונה לכל מי ששופט או מתווכח ומזהירה לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. אסור להגיד דברים לא נכונים כדי לבלבל את השופט, ואסור לשופט לתת יחס שונה לאנשים, למשל להיות נחמד לאחד וקשוח לאחר.
לפעמים, שופט עלול ליפול למלכודות בגלל הרגשות שלו. מצד אחד, אולי יעמוד מולו אדם עני מאוד, והשופט ירחם עליו ויחשוב שכדאי לתת לו לנצח בדין, כדי שהאדם השני ישלם לו וכך יהיה לו כסף. לכן התורה אומרת לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל. אסור להעלים עין או לוותר על האמת בגלל רחמים, כי משפט הוא לא המקום לחלק בו צדקה.
מצד שני, התורה מזהירה וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל. המילה הדר קשורה לכבוד. לפעמים מגיע אדם חשוב, עשיר או חכם מאוד, והשופט עלול לפחד לפגוע בכבודו ולכן להטות את המשפט לטובתו. גם זה אסור בהחלט. באולם המשפט כולם שווים לגמרי.
בסוף, התורה נותנת כלל זהב: בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. בבית המשפט, זה אומר שחייב להיות שוויון מוחלט בין כולם. אבל מחוץ לבית המשפט, בחיי החברה הרגילים שלנו, הכלל הזה מלמד אותנו לדון כל אדם לכף זכות. אם חבר עשה משהו שנראה לא טוב, אל תמהרו לשפוט אותו לחובה. נסו להבין אותו ולהסתכל עליו בסלחנות, כי אנחנו אף פעם לא באמת יכולים לדעת עם איזה קושי הוא מתמודד בתוך הלב.