נסו לדמיין שאתם נבחרים לתפקיד הכי מיוחד וחשוב בעם ישראל. הכהן הגדול הוא הנציג של כולנו מול ה', ולכן התורה קוראת לו וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו. זה אומר שהוא צריך להיות בולט ומיוחד משאר הכהנים בחכמה שלו, במראה, בכוח וגם בעושר. ואם במקרה הכהן הגדול עני? שאר הכהנים אוספים ונותנים לו משלהם, כדי שיוכל לעשות את התפקיד שלו ברוגע ובלי דאגות. למרות שהוא כל כך חשוב ומכובד, המילה "מאחיו" מזכירה לנו שהוא עדיין חלק מהעם שלנו, אדם רגיל שהתעלה וצמח מתוכנו.
איך בעצם מקבלים את התפקיד הזה? התורה מסבירה שזה קורה בשתי דרכים: אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כלומר שופכים על ראשו שמן קדוש ומיוחד, וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים, שזה אומר שהוא מקבל את התפקיד ואת הרשות ללבוש את שמונת בגדי הכהונה.
בגלל שהכהן הגדול נמצא תמיד לפני ה', הוא צריך תמיד לסמל חיים, שלמות ושמחה. לכן, יש לו כללים מיוחדים גם בזמנים קשים. התורה מצווה עליו: אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם. בדרך כלל, כשאנשים אבלים ועצובים, הם נוהגים לגדל את השיער שלהם ולא להסתפר, או לקרוע את הבגד שלהם. אבל לכהן הגדול אסור לעשות זאת. בגלל שמשחו את ראשו בשמן הקודש, אסור לו להשאיר את השיער שלו ארוך ומבולגן, ובגלל שהוא לובש בגדים קדושים, אסור לו לקרוע אותם. הכהן הגדול מייצג את הקדושה, ולכן הוא צריך להישאר תמיד מסודר, מכובד ומלא בחיים.