ויקרא, פרק כ״ג, פסוק ל״ד

פרשת אמור

Leviticus 23:34Sefaria

דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיהֹוָֽה׃

יצא לכם פעם לחשוב איזה שינוי מהיר אנחנו עוברים בחודש תשרי? מיד אחרי הימים הרציניים של ראש השנה ויום הכיפורים, שבהם התפללנו וביקשנו סליחה, אנחנו עוברים לחג שכולו אהבה ושמחה. אחרי שה׳ סלח לנו, אנחנו יוצאים מהבתים החזקים והמוגנים שלנו ויושבים בסוכה בחוץ, כדי להראות שאנחנו סומכים על ה׳ ומרגישים בטוחים ושלווים. המילה הַזֶּה מדגישה שהמצווה הזו מתאימה בדיוק לחודש תשרי, כי בחודש הזה כבר אספנו את כל התבואה מהשדה הביתה, ואנחנו פנויים ורגועים לשמוח בלב שלם. החג נקרא חַג הַסֻּכּוֹת על שם המבנה הארעי שאנחנו בונים, שאינו בית קבוע אלא מבנה שמכוסה בענפים וצמחים כדי לתת לנו צל. במשך שִׁבְעַת יָמִים אנחנו יושבים בסוכה. בלילה הראשון יש חובה מיוחדת לאכול בה, ובשאר הימים אנחנו פשוט אוכלים בה את הארוחות הקבועות שלנו. למרות שהסוכה נועדה כדי שנגור בה ממש כמו בבית שלנו, התורה אומרת שהיא לַיהֹוָה. זה אומר שמצד אחד הסוכה צריכה להיות לנו נוחה ונעימה, ואם יורד גשם ואנחנו סובלים מותר לנו לחזור הביתה, אבל מצד שני, בגלל שהיא שייכת לה׳, העצים והסכך שלה קדושים במשך כל ימי החג ואסור לנו להשתמש בהם לשום דבר אחר.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.