קרה לכם פעם שעשיתם טעות, וכשהעירו לכם על כך הייתם קצת עצובים, אבל אחר כך הבנתם שזה בעצם עזר לכם ללמוד לקח חשוב? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל כשהם היו רחוקים מהארץ שלהם, בגלות. הם בכו והיו עצובים כי הם הבינו את הטעויות שעשו. ממש כמו שור צעיר שצריך ללמוד לחרוש את השדה, ובהתחלה קשה לו והאיכר צריך לכוון אותו בקפידה עד שהוא לומד את העבודה, כך גם הקשיים של עם ישראל עזרו להם להבין את המסר ולהחליט לחזור אל ה' בלב שלם. בגלל התהליך העמוק הזה, ה' מנחם אותם ומבטיח שיש תקווה לְאַחֲרִיתֵךְ, כלומר לעתיד של הילדים והצאצאים שלהם, ושמצפים להם דברים טובים. הוא גם מבטיח שוְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם, הבטחה משמחת שפירושה שהעם יחזור סוף סוף הביתה, אל הארץ והנחלה שלו.
ירמיהו, פרק ל״א, פסוק י״ז
וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.