יצא לכם פעם לראות איך מבוגרים קונים בית או שדה? הם חותמים על חוזים חשובים ומסודרים. גם ירמיהו הנביא קונה שדה, והוא עושה את זה בצורה הכי רשמית שאפשר. הוא לא עושה את זה סתם, אלא כדי להעביר מסר של תקווה: יום אחד עם ישראל יחזור לארץ ויקנה בה שדות ובתים בביטחון.
כדי שהקנייה תהיה חוקית וחזקה, ירמיהו דואג לכתוב את כל הפרטים בַּסֵּפֶר, שזה בעצם מגילה שמשמשת כמו חוזה. כשהוא אומר וָאֶכְתֹּב, הכוונה היא שהוא ציווה שיכתבו עבורו את החוזה הזה. לאחר מכן הוא סוגר את החוזה עם חותמת, ולכן כתוב וָאֶחְתֹּם. כדי שכולם ידעו שהקנייה אמיתית, וָאָעֵד עֵדִים, כלומר הוא הזמין אנשים שיעמדו שם, יראו את מה שקורה ויחתמו גם הם על החוזה.
בסוף הגיע שלב התשלום. באותה תקופה לא היו מטבעות רגילים, אלא השתמשו בחתיכות של כסף. לכן נאמר וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם. ירמיהו שוקל את חתיכות הכסף פעם נוספת על משקל מיוחד ממש מול העיניים של העדים, כדי שכולם יראו בבירור כמה הוא שילם ואף אחד לא יוכל להתווכח על כך בעתיד.