יצא לכם פעם להתבקש לעשות משהו שממש לא נראה לכם הגיוני, ובכל זאת עשיתם אותו מיד בלי להתווכח? תארו לעצמכם את ירמיהו הנביא נמצא בתוך ירושלים, רגע לפני שהעיר נכבשת והעם נאלץ לעזוב. בדיוק בזמן הזה, ה' מצווה עליו לקנות שדה. ירמיהו עושה בדיוק מה שה' מבקש, משלם את הכסף, ורק אַחֲרֵי תִתִּי את שטר הקנייה, כלומר רק אחרי שסיים לגמרי לקנות, הוא פונה אל ה' בתפילה.
למה הוא לא שאל שאלות לפני שקנה את השדה? ירמיהו רצה להראות שהוא מקשיב לה' באופן מוחלט. הוא ידע שאם יתפלל וישאל שאלות לפני הקנייה, אנשים עלולים לחשוב שהוא מתלונן, מהסס או מנסה להתחמק מלהוציא את הכסף שלו על שדה שיאבד בקרוב. לכן הוא קודם כל סיים את הקנייה ומסר את סֵפֶר הַמִּקְנָה, שזהו החלק הגלוי והפתוח של שטר הקנייה המרכזי.
רק אחרי שהוכיח את הנאמנות שלו במעשים, ירמיהו שופך את הלב. הוא יודע שה' ברא את העולם, שה' משגיח על הכול ושהעונש לעם ישראל מוצדק, ולכן ברור לו שהעיר לא תינצל. מתוך הפליאה הזו הוא שואל את ה': למה ציווית עליי לקנות את השדה? הרי הכסף שולם לחינם, והאנשים שחתמו על השטר יעזבו בקרוב את הארץ. ירמיהו מבקש מה' שיסביר לו את הציווי הפלאי הזה, מתוך תקווה גדולה שיתעוררו רחמי ה' ויתגלה שיש לעם ישראל עתיד טוב ומשמח.