ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק כ״ב

Jeremiah 32:22Sefaria

וַתִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

יצא לכם לדמיין פעם איך נראית ארץ מושלמת, כזו שהכל צומח בה בשפע ובקלות? ה׳ קיים את ההבטחה שלו ונתן לעם ישראל נחלה עשירה ונהדרת. כאשר מוזכרת השבועה שהוא נשבע לַאֲבוֹתָם, הכוונה היא להבטחה המקורית שניתנה לאברהם אבינו. ה׳ הבטיח לתת להם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. המילה זָבַת מתארת משהו שנוטף וזורם מרוב שפע. תדמיינו את הבהמות שאוכלות עשב כל כך איכותי וטוב, עד שהחלב פשוט נוטף מהן מעצמו. יחד עם זאת, עצי התמר בארץ כל כך מבורכים ופוריים, עד שהם נוטפים דבש מתוק. זהו תיאור של ארץ מלאה בכל טוב!


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.