ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק ג׳

נסו לדמיין רגע מלך חזק שיושב על כיסא המלכות, ופתאום מגיע אליו אדם שאומר לו בדיוק כיצד הוא עומד לאבד את הכל. זה מה שעשה ירמיהו הנביא, וזו הסיבה שהוא נשלח לבית הסוהר. המילים אֲשֶׁר כְּלָאוֹ צִדְקִיָּהוּ... לֵאמֹר מסבירות לנו שהמלך צדקיהו כלא את ירמיהו בגלל הנבואות שאמר. המלך כעס ודרש לדעת מַדּוּעַ אַתָּה נִבָּא לֵאמֹר את הדברים הקשים האלו. ירמיהו הכריז בשם ה׳: הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל, כלומר שירושלים תיכבש. אבל מה שהכעיס את המלך יותר מכל היה שירמיהו לא דיבר רק על העיר באופן כללי, אלא פירט בדיוק מה יקרה למלך עצמו. הוא ניבא שצדקיהו ינסה לברוח בסוף המצור, אך ייתפס ויוסגר לידי מלך בבל. ירמיהו הוסיף שמלך בבל ישפוט את צדקיהו פנים אל פנים על כך שלא קיים את שבועתו, ושהוא יקבל עונש קשה שבמסגרתו יאבד את ראייתו, כך שהדבר האחרון שיראה בחייו יהיה מלך בבל. הפירוט המדויק הזה, שתיאר את מפלתו האישית של המלך, הוא שגרם לצדקיהו לכלוא את הנביא.