קרה לכם פעם שהבטחתם משהו חשוב מאוד, אבל ברגע שהיה לכם נוח פשוט התחרטתם והפרתם את ההבטחה? בזמן שהייתה מלחמה מפחידה, האדונים העשירים פחדו מאוד שהעבדים שלהם ימרדו בהם או יעברו לצד של האויב. כדי למנוע את זה, הם עשו מעשה גדול ושחררו את כל העבדים לחופשי. אבל ברגע שהסכנה חלפה, האדונים התחרטו. המילים וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי־כֵן מתארות איך הם חזרו בהם מהר מאוד מההסכמה שלהם. הם לא סתם ביקשו מהעבדים לחזור, אלא וַיִּכְבְּשׁוּם, כלומר הם תפסו אותם בכוח והכריחו אותם להיות שוב עבדים. המעשה הזה היה חטא כפול וחמור: הם גם הפרו את ההבטחה החשובה שהם נתנו, וגם לקחו בכוח אנשים שכבר היו חופשיים, מעשה שהוא ממש כמו לגזול ולחטוף אותם.
ירמיהו, פרק ל״ד, פסוק י״א
וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חׇפְשִׁ֑ים (ויכבישום) [וַֽיִּכְבְּשׁ֔וּם] לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.