חשבתם פעם מה קורה כשצבא כובש ארץ חדשה? את מי הוא לוקח איתו ואת מי הוא משאיר? לבבלים הייתה שיטה מיוחדת. הם לא הגלו את כל התושבים, אלא לקחו איתם רק את האנשים החזקים: המנהיגים, אנשי הצבא והעשירים. בארץ יהודה השאיר נבוזראדן, שר הצבא הבבלי, רק את האנשים העניים ביותר, אלו אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְאוּמָה, כלומר אנשים פשוטים שאין להם רכוש בכלל.
למה הוא בחר להשאיר דווקא אותם? הבבלים ידעו שלאנשים חסרי כל אין כוח להתארגן ולמרוד נגדם. בנוסף, כדי להבטיח שהם יישארו לגור שם ושארץ יהודה לא תהפוך לשממה עזובה, נבוזראדן חילק להם שטחים ונתן להם כְּרָמִים וִיגֵבִים. כרמים הם מקומות שבהם מגדלים ענבים, והמילה וִיגֵבִים פירושה שדות שנועדו לחקלאות ולעבודת אדמה. כך קרה שהאנשים העניים קיבלו לפתע אדמות משלהם, והשלטון החדש דאג שהארץ תמשיך להיות מעובדת.