ירמיהו, פרק ל״ט, פסוק ט׳

כשאתם קוראים על חורבן ירושלים, בטח יוצא לכם לתהות מה קרה לאנשים שניצלו ונשארו בחיים. מתברר שהבבלים לא פגעו בכל תושבי המקום, אלא לקחו אותם איתם לבבל. ההגליה הזו כללה שלוש קבוצות של אנשים. הקבוצה הראשונה היא יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר, כלומר תושבי ירושלים שניצלו ונשארו בחיים אחרי הכיבוש. הקבוצה השנייה נקראת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו, ואלו הם האנשים שבחרו להיכנע ולהשלים עם הבבלים, בדיוק כמו שייעץ להם ירמיהו הנביא. הקבוצה השלישית, שמוזכרת שוב במילים וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים, מתייחסת ליהודים שגרו מחוץ לירושלים, בשאר ערי יהודה. מי שניהל את ההגליה הזו היה שר בבלי בשם נְבוּזַרְאֲדָן, שם שקוראים וכותבים כמילה אחת מחוברת. התואר שלו היה רַב־טַבָּחִים, כלומר הוא היה שר בכיר שהמלך מינה כדי להיות אחראי על הענשת אנשים, ממש כמו התפקיד שהיה לפוטיפר במצרים.