תארו לעצמכם שאתם מנסים להגן על מבצר שבניתם, אבל אתם כל כך עייפים וחלשים שאתם פשוט לא מצליחים לעצור את מי שמנסה להיכנס. זה בערך מה שקרה לתושבי ירושלים. אחרי שנה וחצי שהעיר הייתה במצור ואויבים הקיפו אותה מבחוץ, נגמר האוכל והיה בעיר רעב כבד מאוד. האירוע הזה התרחש בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ, כלומר בשנה האחת עשרה למלכותו של המלך צדקיהו, ביום התשיעי בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי, שהוא חודש תמוז. באותו יום חומת העיר הָבְקְעָה, כלומר נפרצה ונפתחה. חיילי בבל הם אלו שפרצו את החומה, אבל המילה כתובה כאילו החומה נפרצה מעצמה. למה? כי תושבי ירושלים היו כל כך חלשים מהרעב, עד שלא נשאר להם כוח לעמוד מול חיילי בבל ולעצור אותם מלהיכנס אל תוך העיר.
ירמיהו, פרק ל״ט, פסוק ב׳
בְּעַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ לְצִדְקִיָּ֔הוּ בַּחֹ֥דֶשׁ הָרְבִיעִ֖י בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ הׇבְקְעָ֖ה הָעִֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צהלנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.