ירמיהו, פרק ל״ט, פסוק ג׳

Jeremiah 39:3Sefaria

וַיָּבֹ֗אוּ כֹּ֚ל שָׂרֵ֣י מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל וַיֵּשְׁב֖וּ בְּשַׁ֣עַר הַתָּ֑וֶךְ נֵרְגַ֣ל שַׂ֠רְאֶ֠צֶר סַֽמְגַּר־נְב֞וּ שַׂר־סְכִ֣ים רַב־סָרִ֗יס נֵרְגַ֤ל שַׂרְאֶ֙צֶר֙ רַב־מָ֔ג וְכׇ֨ל־שְׁאֵרִ֔ית שָׂרֵ֖י מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

איך הייתם מרגישים אם הייתם רואים מפקדים של צבא זר נכנסים לעיר שלכם ומתיישבים בה כאילו היא שלהם? זה בדיוק מה שקרה בירושלים ברגע העצוב שבו העיר נכבשה. המפקדים הכי בכירים של צבא בבל נכנסו פנימה, וזה קרה בדיוק כמו שהנביא ירמיהו הזהיר מראש, כשאמר שהאויבים ישימו את הכיסאות שלהם בשערי ירושלים.


השרים בחרו להתיישב במקום שנקרא שער התוך, כלומר השער האמצעי, שהיה ממוקם בחומה האמצעית של ירושלים. שם הם עשו ישיבת ניצחון כדי לתכנן את הצעדים הבאים שלהם בתוך העיר.


אם תשימו לב לשמות של המפקדים האלה, תראו שמות כמו נרגל או נבו. אלו לא סתם שמות, אלא שמות של אלילים ושל אלי מלחמה שבהם הבבלים האמינו. אגב, השם נרגל שראצר מופיע פעמיים, פשוט כי היו שני שרים שונים בצבא שהיה להם בדיוק את אותו השם.


ליד השמות שלהם מופיע גם התפקיד המיוחד שלהם. אחד מהם נקרא רב סריס, שזה תואר של שר מאוד חשוב וגבוה בארמון של מלך בבל. שר אחר נקרא רב מג, והוא היה השר שאחראי על הקוסמים. יחד איתם הגיעו גם וכל שארית, כלומר כל שאר השרים של בבל שהשתתפו במלחמה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צהל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.