תארו לעצמכם שאתם פוגשים את המפקד של צבא האויב, ובמקום להתנהג בקשיחות, הוא פתאום משחרר אתכם ומסכים עם כל מה שאמרתם! זה בדיוק המפגש המפתיע שקורה כאן. שר הצבא הבבלי, שנקרא רַב־טַבָּחִים כלומר המפקד הבכיר שהיה ממונה על המלחמה בירושלים, מוציא את ירמיהו הנביא מתוך קבוצת השבויים ומשחרר אותו מהאזיקים שלו. המילה וַיִּקַּח מזכירה לנו שהמפקד לקח את ירמיהו בעצמו אחרי שרשרת ארוכה של אירועים.
המפקד פונה אל ירמיהו ואומר לו ה' אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר אֶת־הָרָעָה הַזֹּאת. באמירה הזו, מצביא האויב בעצם מודה שכל נבואות האזהרה שירמיהו אמר בשם ה' אכן התקיימו. הוא מנסה לנחם את ירמיהו ולהסביר לו שאין לו סיבה להיות עצוב. הרי ירמיהו הזהיר את העם פעמים רבות, אך הם סירבו להקשיב. המפקד הבבלי בעצם אומר שהחורבן לא קרה בזכות הכוח של צבא בבל, אלא כי העם לא שמע בקול ה'.
איך בכלל ידעו הבבלים מה ירמיהו ניבא בירושלים? השמועה על נבואותיו הגיעה אליהם עוד הרבה לפני המלחמה. אנשים שכבר הוגלו לבבל בעבר סיפרו להם על כך, וגם ירמיהו עצמו שלח מסרים למלכים באזור. הבבלים הכירו את דבריו וידעו היטב שירמיהו אמר את האמת.