ירמיהו, פרק מ׳, פסוק א׳

Jeremiah 40:1Sefaria

הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה אַחַ֣ר ׀ שַׁלַּ֣ח אֹת֗וֹ נְבוּזַרְאֲדָ֛ן רַב־טַבָּחִ֖ים מִן־הָרָמָ֑ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֹת֗וֹ וְהֽוּא־אָס֤וּר בָּֽאזִקִּים֙ בְּת֨וֹךְ כׇּל־גָּל֤וּת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וִֽיהוּדָ֔ה הַמֻּגְלִ֖ים בָּבֶֽלָה׃

יצא לכם פעם להיקלע לסיטואציה בטעות ורק ברגע האחרון מישהו זיהה אתכם ועזר לכם? זה בדיוק מה שקרה לירמיהו הנביא. ירושלים נחרבה, והעם שלנו נלקח לגלות. הפסוק פותח במילים הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ, וזה קצת מפתיע, כי מיד אחר כך אנחנו לא קוראים נבואה מאת ה', אלא סיפור רגיל. הסיבה לכך היא שהסיפור הזה הוא בעצם הקדמה. הוא מכין אותנו לנבואה חשובה שתגיע בהמשך, ומסביר לנו את הרקע למה שעומד לקרות. הכתוב מספר שירמיהו הגיע אל הָרָמָה, שזהו שם של עיר שבה שהה מפקד הצבא הבבלי. ירמיהו הובל לשם כשהוא אָסוּר, כלומר קשור, בָּאזִקִּים, שהם כבלים או שרשראות ברזל ששמים על הידיים. איך נביא כל כך חשוב הגיע למצב שהוא כבול יחד עם שאר האנשים? מתברר שזו הייתה טעות של החיילים הבבלים. למרות שירמיהו כבר שוחרר קודם לכן, החיילים שאספו את העם לקחו גם אותו בלי לשים לב. רק כשהוא הגיע קשור לעיר רמה, המפקד הבבלי זיהה אותו בתוך הקהל, הוציא אותו משם ושחרר אותו מיד, בדיוק כפי שמלך בבל פקד עליו מראש.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ל״ט
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.