תארו לעצמכם שאתם מקבלים פתאום חופש מוחלט לבחור איפה לחיות, וזה קורה דווקא אחרי תקופה מאוד קשה. זה בדיוק המצב של ירמיהו הנביא לאחר חורבן ירושלים. השר הבבלי נבוזראדן מבין שממלכת בבל לא ניצחה בזכות הכוח שלה, אלא כי ה' כעס על החטאים של העם. הוא גם יודע שירמיהו ניסה להזהיר את כולם מראש, ולכן הוא מחליט שהוא חף מפשע וזכאי להשתחרר.
נבוזראדן מוציא את ירמיהו מתוך קבוצת האנשים שמגורשים מהארץ, ומוריד מידיו את שלשלאות הברזל. הוא אומר לו פִתַּחְתִּיךָ, כלומר, התרתי את הקשרים ושחררתי אותך מהכבלים. עכשיו ירמיהו הוא אדם חופשי ויכול להחליט על גורלו. השר מציע לו שתי אפשרויות. הראשונה היא לבוא איתו לבבל, אבל לא כאסיר אלא כאדם חופשי. הוא מבטיח לו וְאָשִׂים אֶת־עֵינִי עָלֶיךָ, שפירושו: אני אשגיח עליך באופן אישי ואתייחס אליך כמו אל אורח חשוב מאוד.
האפשרות השנייה היא להישאר בארץ. השר אומר לו חֲדָל, כלומר, מנע את עצמך ואל תבוא איתי. הוא מסביר לירמיהו שאם יישאר, הארץ כולה נמצאת לְפָנֶיךָ, ברשותך, ותוכל לבחור לגור בכל מקום שייראה לך טוב.
בסופו של דבר ירמיהו בוחר להישאר בארץ ישראל, אבל מאחורי הבחירה הזו מסתתר סוד מרגש מאוד. ה' העמיד בפני ירמיהו בחירה דומה: או שירמיהו ילך עם העם לבבל וה' יישאר בארץ, או שירמיהו יישאר בארץ וה' ילך עם העם. ירמיהו הבין שהעם זקוק לנוכחות של בורא עולם בגלות הרבה יותר מאשר לנוכחות שלו. מתוך דאגה ואהבה גדולה לעם, הוא בחר להישאר בארץ, כדי שה' ילך עם הגולים לבבל וישמור עליהם שם.