תארו לעצמכם שנאלצתם לברוח מהבית שלכם בגלל מלחמה, ואתם מסתתרים בשטחים הפתוחים. פתאום, מגיעה אליכם שמועה מפתיעה. אחרי שירושלים נחרבה, נשארו אנשים שהצליחו לברוח או שלא יכלו להיכנס לעיר בזמן המצור. הם התחבאו בכפרים ובמקומות פתוחים והתארגנו בקבוצות. המפקדים של הקבוצות האלו נקראים שָׂרֵי הַחֲיָלִים, ובגלל שהם היו מפוזרים בחוץ, הם מתוארים במילים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה.
השמועה החדשה הגיעה אל כולם, הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם, כלומר גם למפקדים וגם לאנשים שהם הנהיגו. ומה הייתה השמועה? מלך בבל החליט למנות מנהיג חדש! המילה "הפקיד" מופיעה כאן פעמיים, אבל בכל פעם יש לה משמעות קצת אחרת. בפעם הראשונה, כִּי־הִפְקִיד, הכוונה היא למינוי. מלך בבל מינה את גדליהו להיות המושל בארץ. בפעם השנייה, וְכִי הִפְקִיד אִתּוֹ, הכוונה היא כמו לתת פיקדון לשמירה. מלך בבל הפקיד באחריותו של גדליהו את האנשים שנשארו בארץ.
מי היו האנשים האלו? גברים, נשים וכן טָף, שהם הילדים הקטנים. הקבוצה הזו הייתה מורכבת מִדַּלַּת הָאָרֶץ, האנשים העניים והחלשים. מלך בבל לא רצה לקחת אותם איתו לארץ רחוקה, ולכן השאיר אותם מאחור. עכשיו, התפקיד של גדליהו היה לעזור לאותם אנשים עניים לשקם ולבנות מחדש את הארץ.