יצא לכם פעם לנסות לבנות מחדש משהו שנהרס, ופתאום מישהו הגיע ולקח את הכול? זה בדיוק מה שקרה ליהודים שנשארו בארץ ישראל. אחרי המקרה העצוב שבו גדליהו נהרג, ישמעאל בן נתניה משתלט על העיר מצפה. הוא לא פוגע באנשים הרגילים, בנשים או בילדים, אלא מחליט לקחת אותם איתו. המילה וַיִּשְׁבְּ פירושה שהוא לקח אותם לשבי.
בקבוצת השבויים היו כמה סוגים של אנשים: קבוצה אחת נקראת שְׁאֵרִית הָעָם, ואלו יהודים שברחו למדינות קרובות וחזרו לארץ בעצמם. קבוצה שנייה היא הָעָם הַנִּשְׁאָרִים, אנשים שהיו בארץ מההתחלה, והמפקד הבבלי נבוזראדן הִפְקִיד אותם, כלומר השאיר אותם כמו פיקדון ששומרים עליו, תחת האחריות וההגנה של גדליהו. בין השבויים היו גם בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ, בנותיו של המלך צדקיהו. ישמעאל לקח אותן בכוונה, כי הוא ידע ששבויות ממשפחת המלוכה הן חשובות מאוד. בגלל שהרשימה של כל האנשים האלה כל כך ארוכה, המילה וַיִּשְׁבֵּם מופיעה שוב כדי להזכיר לנו את רצף הסיפור, שישמעאל לקח את כולם.
ולאן הוא לוקח אותם? הוא מתכנן לַעֲבֹר אֶל־בְּנֵי עַמּוֹן, כלומר לחצות את נהר הירדן ולהגיע לארץ עמון. ישמעאל עשה את כל זה כי הוא בעצם פעל בשליחות של מלך בני עמון, שרצה לעשות מהומה גדולה ולמחוק כל זכר לשלטון של בבל באזור שלנו.