ירמיהו, פרק מ״ב, פסוק כ״א

Jeremiah 42:21Sefaria

וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃

קרה לכם פעם שניסיתם להסביר משהו חשוב, וממש לפי הפרצוף של מי שעמד מולכם הבנתם שהוא בכלל לא מתכוון להקשיב? זה בדיוק מה שחווה ירמיהו הנביא. הוא עוד לא סיים להעביר לעם את המסר מאת ה', והם אפילו לא ענו לו, אבל הוא כבר אומר להם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. איך הוא ידע? ירמיהו פשוט הסתכל על הבעות הפנים ועל ההתנהגות שלהם, והבין שהם כבר החליטו מראש לרדת למצרים, ולא משנה מה הוא יגיד. המילה וּלְכֹל מגלה לנו שזו לא פעם ראשונה שזה קורה, אלא הרגל קבוע: כמו שהם לא הקשיבו לו בעבר, כך הם מתנהגים גם עכשיו. ההתעקשות הזו שלא לקבל את דברי הנביא היא מעשה של שטות, שלא יביא להם שום רווח או תועלת.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.