קרה לכם פעם שמישהו ידע בדיוק מה אתם מתכננים לעשות, עוד לפני שבכלל עשיתם את זה? הנביא ירמיהו מסיים את הנאום שלו מול העם ומעביר להם את המסר מאת ה׳ בדיוק מושלם. המילים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה באות ללמד אותנו שירמיהו אמר לעם את כל האמירות והאזהרות בלי להחסיר אף פרט.
אבל רגע, למה צריך להדגיש שוב שכל המילים נאמרו בדיוק כמו אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה׳ אֱלֹהֵיהֶם אֲלֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? הסיבה היא שלפני כן ירמיהו האשים את העם שהם רק עושים את עצמם מקשיבים, אבל בעצם מתכננים בסתר שלא לציית לה׳. כשהעם שמע את זה, הם היו בטוחים שירמיהו סתם כועס עליהם וממציא את ההאשמה הזו על דעת עצמו. בגלל הטעות הזו, הם התחילו לחשוד שאולי כל הנבואה שלו היא המצאה אישית שלו ולא באמת הגיעה מאת ה׳. לכן מוסבר לנו כאן שגם התוכחה הזו נאמרה בציווי מפורש. ה׳ הוא זה שגילה לירמיהו את המחשבות הנסתרות של העם, וכל מילה שיצאה מהפה של הנביא נאמרה בשליחות מדויקת.