תחשבו רגע על מצב שבו מישהו רואה טעות שגורמת לנזק גדול, אבל במקום ללמוד מזה ולתקן, הוא פשוט הולך למקום אחר ועושה בדיוק את אותה הטעות. זה בדיוק מה שקרה לשארית העם שנשארה ביהודה. הם ברחו למצרים והתיישבו בכל מיני אזורים שם, כמו במגדול ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס. השמות האלה הם מקומות שונים בתוך מצרים, כאשר ארץ פתרוס היא האזור הדרומי של המדינה.
למה הם ברחו דווקא לשם? מתברר שזה לא היה רק בגלל שהם פחדו מהאויבים שלהם. הסיבה האמיתית הייתה שהם רצו לעבוד עבודה זרה ולהתנהג ממש כמו המצרים המקומיים. הם חשבו בטעות שאם הם ייצאו מארץ ישראל, הם יוכלו להתפלל לפסלים בלי לקבל על כך עונש. ה׳ שולח אליהם נבואה כדי להעיר אותם ומזכיר להם שהם ראו במו עיניהם איך ירושלים נחרבה בדיוק בגלל החטאים האלה, אז איך אפשר לא ללמוד לקח? ה׳ מבהיר להם שהעקשנות שלהם להמשיך בחטאים גם במצרים לא תשמור עליהם. במקום למצוא שם ביטחון, המעשים שלהם יביאו עליהם עונש כבד, עד שלא יישאר מהם אף אחד שיוכל לחזור אי פעם הביתה לארץ יהודה.