קרה לכם פעם שעשיתם טעות, וכשמישהו הזכיר לכם אותה, אמרתם "אוי, לגמרי שכחתי מזה!"? ירמיהו הנביא פונה אל העם ושואל אותם שאלה, אבל הוא בעצם יודע את התשובה. כשהוא אומר להם הַשְׁכַחְתֶּם, הוא לא באמת שואל אם הזיכרון שלהם אבד, אלא מתכוון להגיד להם: הרי ברור שעדיין לא שכחתם! הנביא שואל איך ייתכן שהם שכחו את הסיבה האמיתית לכל הדברים העצובים שקרו להם. הסיבה הזו היא החטאים והמעשים הלא טובים של האבות שלהם, של המלכים ושל העם עצמו. את המעשים האלה כולם ראו, כי הם נעשו ממש בחוץ, ברחובות העיר, ולכן אי אפשר פשוט לשכוח אותם או להתעלם מהתוצאות שלהם. כשהנביא מזכיר וְאֵת רָעוֹת נָשָׁיו, הוא לא מתכוון לאישה של אדם אחד מסוים, אלא לנשים של כל מלך ומלך ממלכי יהודה, שעשו גם הן מעשים רעים, כמו למשל אחת מנשות המלכים שבנתה פסל לעבודה זרה. ירמיהו מבקש מהעם להסתכל בכנות על כל המעשים האלה ולהבין מאיפה הגיעו הצרות שלהם.
ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק ט׳
הַֽשְׁכַחְתֶּם֩ אֶת־רָע֨וֹת אֲבוֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת־רָע֣וֹת ׀ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְאֵת֙ רָע֣וֹת נָשָׁ֔יו וְאֵת֙ רָעֹ֣תֵכֶ֔ם וְאֵ֖ת רָעֹ֣ת נְשֵׁיכֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.