יצא לכם פעם לצייר עץ יוחסין של המשפחה שלכם? בעץ כזה לכל אחד יש את המקום המדויק והברור שלו. התורה רוצה לשמור על הסדר היפה והבריא של המשפחה, ולכן היא קובעת גבולות מאוד ברורים. אחד הכללים החשובים הוא שאב ובן לעולם לא יכולים לחלוק את אותה אישה. כאשר אדם פוגע בפרטיות של כַּלָּתוֹ, שזו אשת הבן שלו, הוא פוגע בצורה קשה מאוד בקשר הטבעי של המשפחה.
התורה קוראת למעשה הזה תֶּבֶל. המילה הזו מזכירה את המילה בלבול, כי במקום שרשרת דורות מסודרת, נוצר ערבוב שמשחית את המשפחה. הרי בדרך כלל אבא אוהב את הבן שלו ורוצה בטובתו, ומעשה כזה הוא ממש נגד הטבע. התורה משתמשת במילה עָשׂוּ בלשון רבים, כדי ללמד אותנו ששניהם אשמים בכיעור הזה, כי גם הכלה הסכימה להשתתף בו. בגלל שהם הרסו את סדר העולם והמשפחה, התורה מסכמת במילים דְּמֵיהֶם בָּם, כלומר הם נושאים באחריות המלאה ומקבלים עונש חמור מאוד על מה שעשו.