יצא לכם פעם להתכונן לתפקיד ממש חשוב ולבדוק שהכל נראה מושלם? העבודה של הכהנים בבית המקדש הייתה התפקיד המכובד ביותר שיש, ולכן ה' קבע עבורם כללים מיוחדים הקשורים לגוף שלהם.
התורה מדברת על כהן שיש לו שֶׁבֶר רָגֶל או שֶׁבֶר יָד. למה התורה מזכירה דווקא את הידיים והרגליים? כדי ללמד אותנו כלל חשוב: הכללים לגבי כהנים שיש להם פגם בגוף מתייחסים רק לדברים שנמצאים בחוץ, באיברים החיצוניים שאפשר לראות. אם לכהן חסר איבר פנימי בתוך הגוף, זה לא מפריע לו לעבוד במקדש.
בנוסף, המילים אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מלמדות אותנו שלא מדובר רק על מישהו שנפצע ונשברה לו עצם שעוד לא החלימה. הכוונה היא גם לכהן שנולד עם מבנה גוף קצת שונה, כמו רגליים עקומות שמקשות על ההליכה, אצבעות חסרות בידיים או אצבעות שמחוברות זו לזו. התורה מסבירה שאפילו אם לא שמים לב לשוני הזה כשהכהן יושב ונח, אלא רק כשהוא מתאמץ, עובד או הולך, הוא לא יוכל לבצע את העבודה במקדש, כי היא דורשת שלמות חיצונית מלאה.