חשבתם פעם מה קורה כשמקבלים מתנה מיוחדת שרק למשפחה שלכם מותר להשתמש בה? לכהנים יש מתנה כזו בדיוק. ה' ציווה לתת לכהנים אוכל קדוש שנקרא תרומה, ויש כללים מאוד ברורים מי רשאי לאכול ממנו.
הכלל הראשון הוא שזר לא יכול לאכול קֹדֶשׁ. המילה קודש כאן מתכוונת לתרומה, והמילה זר לא מתארת אדם שהגיע מארץ אחרת, אלא כל אדם שהוא לא מהמשפחה של אהרן הכהן. זהו כלל שצריך לקחת ברצינות רבה, ואם מישהו שהוא לא כהן אכל בטעות מהתרומה, עליו לשלם לכהן על האוכל ולהוסיף עוד קצת כסף כדי לתקן את הטעות.
אבל מה קורה אם יש אנשים שגרים ממש בתוך הבית של הכהן ועובדים אצלו? התורה קוראת להם תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר. המילה תּוֹשַׁב מתארת עובד שנשאר אצל הכהן להמון שנים, והמילה שָׂכִיר מתארת עובד שנמצא אצלו לתקופה קצרה של שש שנים. למרות שהם גרים אצל הכהן והוא זה שדואג להם לארוחות בכל יום, אסור להם לאכול מהתרומה הקדושה.
הסיבה לכך היא שהכהן שילם רק על העבודה שלהם, אבל הם לא באמת שייכים לו. הם נשארים אנשים חופשיים ועצמאיים, ולכן הם עדיין נחשבים לאנשים מחוץ למשפחת הכהונה, שאסור להם לאכול מהאוכל הקדוש. התורה מזכירה את שני סוגי העובדים כדי ללמד אותנו שאפילו עובד שנשאר אצל הכהן כל כך הרבה שנים עד שהוא מרגיש ממש בן בית, עדיין לא יכול לאכול מהתרומה.