יצא לכם פעם לעבוד קשה בגינה, לשתול זרעים, להשקות ולחכות בסבלנות עד שהצמח יגדל? תארו לעצמכם שאתם חקלאים שגידלו תבואה במשך חודשים ארוכים. סוף סוף השיבולים צמחו והן מוכנות לאכילה. האם מותר למהר ומיד להכין מהן אוכל? התורה מלמדת אותנו חוק מיוחד שנקרא איסור חדש. החוק אומר שאסור לנו לאכול מהתבואה החדשה שצמחה השנה, עד שנודה לה׳ ונקריב במקדש קורבן מיוחד שנקרא מנחת העומר.
התורה מפרטת שלושה סוגים של מאכלים שאסור לאכול מהתבואה החדשה: לֶחֶם, שהוא לחם רגיל שנאפה ממיני דגן. קָלִי, שהם גרעינים רכים שקלו אותם באש או בתנור כדי שיהיו טעימים. וגם כַרְמֶל, שהם גרעיני תבואה טריים וירוקים שאוכלים אותם בדיוק כמו שהם. התורה מזכירה כל סוג בנפרד כדי להדגיש שכל צורות ההכנה של התבואה החדשה אסורות לפני הזמן.
מתי סוף סוף מותר לאכול מהתבואה החדשה? התורה אומרת שאסור לאכול עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם. למה התורה מזכירה גם את היום וגם את הקורבן? כדי ללמד אותנו על שני מצבים. בזמן שבית המקדש קיים, מותר לאכול מהתבואה החדשה רק אחרי שמביאים את קורבן העומר לה׳. אבל מה קורה היום, כשאין לנו בית מקדש ואנחנו לא יכולים להקריב? במקרה כזה, התאריך עצמו שבו היו מקריבים את העומר הוא זה שמתיר לנו לאכול מהתבואה. החשוב הוא שהחוק הזה נשמר בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, כלומר בכל מקום שבו יהודים גרים ומתיישבים.