יצא לכם פעם לחשוב מי קובע מתי בדיוק מתחיל חג? אולי תופתעו לגלות שה' נתן את התפקיד המיוחד והחשוב הזה לבני האדם. התורה פונה אל כל עם ישראל ולא רק לכוהנים, כי קביעת לוח השנה שייכת לכולם. החכמים בבית הדין היו מחשבים וקובעים מתי יתחיל כל חודש ומתי נחגוג את החגים. הם אפילו התחשבו באנשים שגרו רחוק, ודאגו לעדכן את לוח השנה כדי שיהיה להם מספיק זמן להגיע לירושלים לפני החג.
כשהתורה אומרת על החגים אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם, מסתתר כאן סוד מיוחד. המילה אֹתָם כתובה בתורה בלי האות וי"ו, ולכן אפשר לקרוא אותה גם כמו המילה "אַתֶּם". ה' בעצם אומר לחכמים: אתם אלו שקובעים. הכוח הזה כל כך גדול, שגם אם החכמים טעו בטעות בחישוב התאריך, ה' בשמיים מסכים איתם, והחג חל ביום שהם קבעו.
הימים המיוחדים האלו נקראים מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. אלו ימים שבהם אנחנו עוצרים את העבודה והשגרה הרגילה שלנו, מתאספים יחד ומשקיעים את הזמן שלנו בדברים רוחניים כמו תפילה ולימוד תורה.
בסוף, ה' קורא לחגים האלו אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. למה הוא קורא להם "המועדים שלי"? כדי ללמד אותנו שחג הוא באמת קדוש רק אם אנחנו זוכרים להכניס בו קדושה ושמחה אמיתית. אם אנחנו רק אוכלים ושותים ולא חושבים על המשמעות של החג, הוא מאבד את הקדושה המיוחדת שלו. ה' רוצה שנשמח בחגים, אבל גם שנזכור מי נתן לנו אותם.