ויקרא, פרק כ״ג, פסוק כ״ה

יצא לכם פעם להרגיש שאתם כל כך עסוקים בשגרה שלכם, שאין לכם אפילו רגע אחד פנוי לעצור ולחשוב? בחג, ה' מבקש מאיתנו לעצור את כל מה שאנחנו עושים ביום יום. המטרה היא שיהיה לנו זמן פנוי ושקט להסתכל פנימה אל תוך הלב שלנו, לחשוב על המעשים שלנו ולהתקרב בחזרה אל ה'. זו ממש לא בקשה עצובה, להפך, זו הזדמנות מיוחדת ומשמחת מאוד להיות קרובים אליו. לכן התורה אומרת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. הכוונה היא שאסור לעשות את העבודה הרגילה של ימי החול. אבל, מלאכות שקשורות להכנת אוכל דווקא מותרות, כי אוכל טעים עוזר לנו להרגיש את האווירה המיוחדת ולשמוח בחג! בנוסף, פעולות שדורשות חכמה אבל לא דורשות מאמץ פיזי קשה, כמו למשל לתקוע בשופר, לא נחשבות למלאכה שאסורה מהתורה. בחג גם מביאים קרבנות מיוחדים שנקראים קרבנות מוסף, ועליהם נאמר וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. מילה זו מתארת קרבן שעולה באש, והיא מלמדת אותנו כלל חשוב: גם אם חסר לנו סוג מסוים של בהמה מתוך כל הקרבנות שצריך להביא, זה לא עוצר אותנו. אנחנו עדיין יכולים להקריב את שאר הקרבנות שיש לנו, וכך לקיים את המצווה.