תארו לעצמכם שכל החברים שלכם מקבלים שדות ענקיים ושטחי חקלאות גדולים, אבל אתם מקבלים רק בית בעיר. הייתם רוצים לשמור עליו ממש טוב, נכון? זה בדיוק מה שקרה לשבט לוי. בניגוד לשאר השבטים, הלויים לא קיבלו נחלות גדולות של שדות, אלא רק ארבעים ושמונה ערים מיוחדות שבהן הם גרו. בגלל שהבתים האלה היו הרכוש הקבוע היחיד שלהם, ה' נתן להם חוקים מיוחדים כדי להגן עליהם, כדי שלעולם לא יאבדו את המקום שלהם.
כשהתורה מדברת על וערי הלוים, היא מתכוונת בדיוק לאותן ערים מיוחדות. המילים בתי ערי אחוזתם מסבירות שהחוק המיוחד קשור רק לבתים ולשדות שצמודים אליהם, ולא לדברים שאפשר להזיז ממקום למקום. אם אדם רגיל משאר השבטים מוכר את הבית שלו בעיר, יש לו רק שנה אחת להתחרט ולקנות אותו בחזרה. אבל ללויים יש זכות מיוחדת שנקראת גאלת עולם. המשמעות היא שיש להם אפשרות לפדות, כלומר לקנות בחזרה את הבית שלהם, בכל זמן שירצו, אפילו אחרי המון שנים. בנוסף, הם יכולים לקנות בחזרה את השדות שלהם מיד בלי לחכות, בניגוד לאנשים אחרים שצריכים להמתין שנתיים. ככה ה' דואג באהבה שהמעט שיש ללויים יישאר תמיד שלהם.