ירמיהו, פרק ל״א, פסוק כ׳

Jeremiah 31:20Sefaria

הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}

תחשבו על הורים שאוהבים את הילד שלהם כל כך, שגם כשהוא עושה לפעמים טעויות, הם עדיין מרגישים כלפיו אהבה עצומה. כך בדיוק מתואר הקשר בין ה' לעם ישראל, שנקרא כאן בשם אפרים. ה' אוהב את העם אהבה גדולה של אבא, ולמרות שהם חטאו, הוא מתמלא ברחמים כלפיהם. כדי להראות עד כמה העם אהוב, ה' שואל האם אפרים הוא בֵּן יַקִּיר, כלומר בן חשוב ויקר מאוד, או אולי יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, שזה ילד שהאבא נמצא איתו בשמחה ובהנאה. השאלה הזו באה להדגיש שהעם אהוב ממש כמו בן יחיד שאביו עושה כל מה שהוא רוצה. ה' אומר מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, כלומר בכל פעם שאני מדבר עליו. הרי כשמישהו אוהב אדם אחר, הוא תמיד אוהב להזכיר את השם שלו. לכן, אפילו כשה' כועס ומוכיח את העם, הוא מיד נזכר בדברים הטובים שבו. ה' זוכר את עם ישראל עוֹד, שפירושו הרבה ובמשך זמן ארוך. כשה' רואה את העם נמצא בגלות, מתעורר בו רגש חזק והוא אומר הָמוּ מֵעַי לוֹ, כלומר הלב שלי מתמלא בגעגועים וברחמים רבים כלפיו. מתוך האהבה הזו, ה' מבטיח רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, הוא ירחם על עם ישראל ויגאל אותם בחזרה מן הגלות.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.