כשאתם מכינים מתנה לאדם שאתם ממש אוהבים, איך תרצו שהיא תיראה? בטח תרצו שהיא תהיה הכי יפה ומושלמת שאפשר, ולא תתנו משהו פגום. בדיוק באותה צורה, התורה מסבירה לנו שמתנה שמביאים לה' צריכה להיות שלמה לגמרי. לכן, בהמה שמיועדת להיות קרבן חייבת להיות בריאה וללא שום חיסרון.
למשל, אסור להביא בהמה שהיא עַוֶּרֶת, כלומר שאינה רואה טוב אפילו רק בעין אחת. גם מצב שבו הבהמה היא בגדר שָׁבוּר, שיש לה עצם שבורה שאפשר לראות בקלות כמו בצלע או בזנב, פוסל אותה. התורה מזכירה גם פגם שנקרא חָרוּץ, שזהו חתך או סדק עמוק באזור כמו השפתיים או האף, וכן יַבֶּלֶת, שהיא בליטה קשה שצומחת לפעמים בתוך העין של הבהמה. בנוסף, בהמה שיש לה מחלות עור שפוגעות בה ונקראות גָרָב או יַלֶּפֶת אינה יכולה להיות קרבן.
התורה מזהירה אותנו לֹא־תַקְרִיבוּ אֵלֶּה, כלומר אסור להשתמש בבהמות הפגועות האלו לשם הקרבה, אבל חשוב לדעת שבהמה בריאה שסתם עשתה מלאכה רגילה בשדה מותרת לגמרי. כדי להדגיש כמה השלמות חשובה, התורה מוסיפה וְאִשֶּׁה לֹא־תִתְּנּוּ, שזה אומר שאסור לשים שום חלק מהבהמה הפגומה על אש המזבח. המילה מֵהֶם מלמדת שאפילו חתיכה קטנטנה ממנה אסור להקטיר באש, והמילים עַל־הַמִּזְבֵּחַ באות ללמד שגם את הדם של בהמה כזו לא נותנים על המזבח. בסוף, המילה לַיהֹוָה מזכירה לנו שכל הכללים האלו שייכים לכל מה שמוקדש לה', ואפילו השעיר המיוחד של יום הכיפורים חייב להיות מושלם וללא שום פגם.